חוק הנגישות קובע: חובה על בעלי עסקים להנגיש את המקום

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לקושי היומיומי עמו נאלצים להתמודד רבים מהנכים בישראל, היא סוגיית הנגישות במרחב הציבורי.

פעולות שגרתיות כגון יציאה לבנק, כניסה לסופרמרקט, או אף ישיבה בפאב או במסעדה, מבוצעות ללא מחשבה על ידי אנשים בריאים.

אך נכים הסובלים מקשיי ניידות, נמנעים מפעילויות רבות ובכך סובלים מפגיעה משמעותית באיכות חייהם.

למרות שמבחינה עסקית, הנגשת בית העסק לנכים מהווה ללא ספק מקדם מכירות ראשון במעלה, הרי שבפועל, לא כל בעלי העסקים בישראל מבינים את החשיבות שבכך, ולעיתים נמנעים מהנגשת בית העסק בשל חוסר המודעות לכך. לכן נחקק חוק המבהיר את חובת מוסדות ציבוריים להנגיש בתי העסק לכלל הציבור, ולרבות ציבור הנכים.

מה אומר חוק הנגישות?

חוק הנגישות, ובשמו הפורמאלי “חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות”, אשר נחקק בשנת 1998, שם לו למטרה לסייע לסובלים מנכות בהתמודדות עם שורה ארוכה של קשיים, המובילים בפועל לאפלייתם ביחס לשאר חלקי האוכלוסייה. אחד מהפרקים המרכזיים בחוק הוא פרק הנגישות, אשר מבקש לסייע בהנגשת המרחב הציבורי לכל חלקי האוכלוסייה בישראל, ללא כל שוני והבדל.

החוק קובע, כי כל מבנה ציבורי בישראל נדרש להתחשב בקושי ההתניידותי של אלו המוגבלים בניידותם, וזאת ככל שהדבר אפשרי.

בהגדרה “מקום ציבורי” נכללים בין היתר מוסדות ממשלתיים למיניהם, כגון משרדי ממשלה ואולמות בתי המשפט, וכן מוסדות בידור, תיאטראות ואולמות קולנוע, מסעדות ובתי קפה, מוזיאונים ופארקים ציבוריים, בנקים או מכוני יופי.

אם המבנה ציבורי, החוק מחייב את המוסד או בית העסק לעשות כל שביכולתו לצורך הנגשה לציבור הנכים, כולל התקנת רמפה מיוחדת או מעלית גישה, הקצאת שירותי נכים, שימוש בכריזה או בכתב ברייל המיועד לעיוורים, ועוד. החוק כולל שורה ארוכה של פתרונות אפשריים, אשר מטרתם לסייע בהנגשת כלל המרחב הציבורי לכל חלקי האוכלוסייה בארץ.

האם החוק אכן פתר את בעיית הנגישות במרחבים הציבוריים?

בישראל של שנת 2014, מרבית המוסדות הממשלתיים הפנימו את החשיבות של סוגיית הנגישות לנכים, ובמרבית המקרים מוסדות אלו אכן מקפידים על חובת הנגישות. אך במגזר העסקי הדבר אינו פשוט כל כך. חרף ההסכמה הציבורית הנרחבת בדבר החשיבות של הנגשת המרחב הציבורי לכל חלקי האוכלוסייה, הרי שבפועל, בעלי עסקים רבים אינם בקיאים בלשון החוק, ואינם מקפידים על הנגשת בית העסק גם לציבור הנכים.

יש לזכור בהקשר זה כי חוק הנגישות, בדומה לכל חוק אחר, מגדיר גם סנקציות מסוימות שיוטלו על העוברים על החוק, כאשר מטבע הדברים אי הכרת החוק אינה פותרת מעונש. החוק קובע שבמידה והוגשה תביעה כנגד בעל עסק בגין אי ציות לחוק הנגישות, בית המשפט מוסמך לפסוק לתובע פיצוי בגובה של עד חמישים אלף שקלים ללא צורך בהוכחת נזק.

לאור האמור, חשוב שכל בעל עסק, או מי שמתעתד לפתוח אחד, יכיר היטב את לשון החוק, ויקפיד לפעול לפיו, הן מהצורך לפעול בהתאם להוראות החוק, והן בשל הבנת האינטרס הציבורי הטמון בהנגשת המרחב הציבורי לכל אזרח בישראל.

אולי יעניין אותך גם:

זכויות נכים ובעלי מוגבלויות בעת משבר הקורונה – דעו את זכויותיכם

הליך קבלת תג נכה

זכויות בקופות החולים