נכות תפקודית: הזכויות וגובה הקצבה

שלא בדומה למצבים אחרים של נכות רפואית, נכות תפקודית נושאת משמעות מבחינת המאפיינים שחורגים מתחום הפגיעה והנכות עצמה.

נכות התפקודית מתקשרת ליכולתו הנפגע לעבוד ולהתפרנס, ולכן הוא רשאי להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, או לתבוע גופים אחרים שאינם ממשלתיים.

כך, למשל, ניתן לתבוע אדם פרטי, כגון מעסיק, רשות שלטונית או מקצועית שמואשמת ברשלנות, או חברת ביטוח, למשל במקרה של תאונת דרכים. כאן מדובר על פי רוב בחברת הביטוח של הגורם האשם בתאונה או אותה חברת הביטוח שדרכה רכש הנפגע את הפוליסה המתאימה.

נכות תפקודית וביטוח לאומי: כך נקבעת הקצבה

תחילה יש להבין את הקשר שבין נכות תפקודית לבין המוסד לביטוח לאומי. פגיעה תפקודית תילקח בחשבון רק לאחר שנציגי המוסד לביטוח לאומי קבעו את גובה הנכות מבחינה רפואית נטו. לצורך כך מתכנסת ועדה רפואית שתקבע שדנה בתביעות להכרה בנכות כללית.

יש לציין שרק כאשר קיימת פגיעה רפואית משמעותית, באופן יחסי, הרי שפגיעה תפקודית תילקח בחשבון (בשלב הבא). אחוזי הנכות המינימאליים יהיו בגובה של לכל הפחות 40 אחוזים, כאשר במקרים מסוימים תידרש נכות גבוהה יותר, עם תלות במספר הליקויים ובמקור הפרנסה.

הפגיעה בכושר ההשתכרות רלוונטית לבגירים, כלומר לנכים מגיל שמונה עשרה ומעלה והיא נמדדת באחוזים, כמו הפגיעה הרפואית. אך אין הכרח שתישאר זהות בין הפגיעה הרפואית ובין הפגיעה התפקודית. בהחלט יתכן שאדם שנקבעו לו פגיעה רפואית של חמישים אחוזים, יאובחן כמי שכושרו להשתכר נפגע באחוז נמוך יותר או לחילופין – גבוה יותר.

בסופו של דבר, מה שיקבע את גובה הקצבה שתשולם, לא יהיה דרגת הנכות הרפואית אלא דרגת הנכות התפקודית. ככל שהפגיעה הזו תמצא כמשמעותית יותר, כך הקצבה שתשלום תהיה גבוהה יותר, עד לתקרה מקסימלית כפי שקובעות תקנות הביטוח הלאומי.

את מי תובעים במקרה של תאונה?

ההיבט השני של נכות תפקודית רלוונטי במקרה של פגיעה בתאונה או תאונת דרכים. במקרה זה, מתרחשת חלוקת תפקידים ברורה שעניינה לקבוע את הנכות הרפואית לעומת הנכות התפקודית. הממסד הרפואי, לרבות מומחים רפואיים שונים שבקיאים בעניינו של הנפגע, הוא הקובע את הפגיעה במונחים רפואיים. על פי רוב, הקביעה כאן תתבסס על מדדים רפואיים ואובייקטיביים, ללא התייחסות לממדים אחרים.

בשלב זה עדיין אין התייחסות להשפעה של הפקיעה על יכולתו של הנפגע לעבוד ולהתפרנס, ומטבע הדברים עדיין לא תיקבע הפגיעה במונחי כסף או פיצוי. כאן ניתן לדבר על אחוזי נכות מקובלים במקרה של פגיעות גוף כגון מצב של עיוורון (בעין אחת או בשתי העיניים), קטיעת איבר כגון יד או רגל, פגיעה באיבר פנימי וכן הלאה.

רק לאחר שברור ומוסכם במה מתבטאת הפגיעה הגופנית, מגיע השלב הקשה יותר, בעל הממד הסובייקטיבי, של הפגיעה התפקודית. כדי להבין מדוע מדובר על ממד סובייקטיבי, שמשתנה ממקרה למקרה, נסביר שיש היבטים שונים שמשפיעים על יכולת ההשתכרות והתפקוד ובהם המקצוע שבו עסק הנפגע, גילו, היכולת שלו להשתקם וכיוצא באלה.

עבור מי שעבד כמתכנת מחשבים, למשל, פגיעה ברגלו, לרבות פגיעה חמורה כגון קטיעה מעל לברך, יכול שלא יהיו לה השפעות מבחינת יכולת תפקוד עתידי בעבודה. במקרה של פגיעה דומה עבור מי שעבודתו פיזית בעיקרה, ההשפעה על תפקוד בעבודה תהיה גדולה יותר.