אנשים רבים סובלים ממצבים של אבדן שמיעה. לעיתים, אבדן השמיעה פוגע באוזן אחת ולעיתים הפגיעה היא בשתי האוזניים, אולם בין כך ובין כך מדובר על מצב לא פשוט. ירידה בשמיעה שאיננה מאובחנת יכולה להביא להחמרה במצב ולפגיעה נוספת באיכות החיים של האדם.
על פי נתונים סטטיסטיים בתחום מסתבר שישנם בישראל מאות אלפי אנשים הסובלים מבעיות וליקויים בשמיעה. מצבים כאלה יכולים לנוע החל בהפרעה קטנה בשמיעה וכלה באובדן שמיעה חמור יותר שנושא עימו קשיי תפקוד משמעותיים.
העובדה שאובדן שמיעה מוכר על ידי הביטוח הלאומי כמצב של נכות מהווה ראייה לכך שגם הממסד מכיר בקשיי התפקוד שמלווים מצבים אלו, חלקם מזכים את החולה בהטבות וקצבאות שונות. נוסיף ונאמר גם שפגיעה בשמיעה, יכולה להתרחש כתוצאה מפגיעה באחד או יותר מחלקיה של מערכת השמע. הפגיעה יכולה להיות חיצונית בעיקרה או לנבוע כתוצאה מנזק שנגרם לעצב השמיעה.
לקויי נפוץ
לפני שנסביר כיצד קובעים את אחוזי הנכות במקרים של אבדן שמיעה ראוי לדעת שמדובר על ליקוי נפוץ ביותר. קרוב לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממצב זה או אחר של ירידה בשמיעה. בין הסיבות הנפוצות ביותר להיווצרות מצב של אובדן שמיעה ניתן למצוא:
- עליה בגיל – עם העלייה בגיל עולה מאוד הסבירות לסבול מפגיעה או ירידה ביכולת השמיעה. לעיתים הדבר מלווה גם בתופעות נוספות כגון "צלצולים באוזניים" או מצב של טינטוס.
- אירועים של דלקות חוזרות ונשנות או כאלה שלא טופלו בצורה נכונה.
- פגיעה, מכה או חבלה באזור האוזן או בראש.
- חשיפה לרעש בעוצמה חזקה במיוחד, גם לזמן קצר.
- חשיפה לרעש בעוצמה בינונית או למעלה מכך, וזאת למשך פשקי זמן ארוכים.
- תופעת לוואי של שימוש בתרופות או בחומרים שונים, שפוגעים בשערות שבאוזן הפנימית ועוד.
קביעת אחוזי נכות
כפי שהזכרנו, ישנם גורמים שונים ומגוונים שיכולים לפגוע ביכולת השמיעה האנושית. בנוסף, יש לזכור שלא כל הפגיעות מביאות לאותו הנזק בשתי האוזניים גם יחד. לעיתים מזומנות סובל החולה ממצב של פגיעה קשה באוזן אחת בעוד האוזן השנייה נמצאת במצב טוב יותר שמאפשר שמיעה איכותית יותר.
בהתאם לדברים אלה, קיימת שונות רבה בין אחוזי הנכות שיאושרו לאדם אחד הסובל מליקוי ומאובדן שמיעה באחת האוזניים או בשתיהן לעומת אדם אחר. מטבע הדברים, ככל שהירידה בשמיעה קיצונית יותר כך יקבעו לאדם אחוזי נכות משמעותיים יותר.
מכיוון שעוצמת הקול נמדדת בדציבלים, את אובדן השמיעה נהוג לקבוע לפי היכולת של האדם לשמוע או לא לשמוע רעש ובעיקר דיבור, על פי עוצמתו בדציבלים. להלן דוגמאות למקרים של פגיעה בשמיעה וההשפעה באחוזי נכות:
- פגיעה בשמיעה ברמה של 15-20 דציבלים באוזן אחת איננה מקנה אחוזי נכות בין אם מדובר על פגיעה באוזן אחת ובין אם מדובר על פגיעה בשתי האוזניים.
- 5 אחוזי נכות יפסקו למשל לאדם שבאוזן אחת חלה פגיעה ברמה של 20 עד 25 דציבלים ואילו באוזן השנייה תאובחן פגיעה ברמה של בין 36 לבין 65 דציבלים. אותם אחוזים יקבעו למי שסובל מפגיעה ברמה של 21 עד 25 דציבלים באוזן אחת ואילו בשנייה מאובחנת פגיעה ברמה של 21 עד 40 דציבלים.
- רמות גבוהות יותר של דרגת נכות, 25 אחוזים, יקבעו למשל למי שרמת הירידה בשמיעה באוזן אחת תאובחן ברמה של 36 עד 40 דציבל ואילו באוזן השנייה תאובחן ירידה של 66 דציבל ומעלה.
- אחוזי הנכות המקובלים במקרה של אובדן שמיעה יכולים להגיע גם לרמה של מעל 60 אחוז, למשל כאשר בשתי האוזניים מאובחנת פגיעה ברמה של יותר מ-80 דציבלים.
