תקנון שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

כל תקני הנגישות יוצאים מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שקובע כיצד יש לבצע נגישות בכל מרכיב בחיינו. החוק נועד להגן על כבודם וחירותם של אנשים המתמודדים עם מוגבלות, כך שזכותם להשתתף באופן שוויוני ופעיל בתחומי החיים השונים תהיה הולמת, כך שהם יוכלו לחיות חיים עצמאיים באופן המרבי ביותר. מתוך החוק ישנן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות המתעדכנות מעת לעת, בכתבה זו נעסוק בשני תחומים עיקריים – נגישות במבנים ציבוריים ונגישות ברשת. 

מתי נהגו התקנות ועל איזה רקע?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נחקק בשנת 1998 והוא החוק המרכזי העוסק בזכויות של אנשים עם מוגבלויות. החוק נחקק לאחר הצטברות של חוקים שונים בחקיקה הישראלית בסוגיות שעלו לאורך השנים בנושא אנשים עם מוגבלויות, למשל בתחום התכנון והבניה. החוק ייחודי בכך שהוא מגן על זכויות אנשים רבים, כאלה שמתמודדים עם מוגבלות זמנית וכאלה שמתמודדים עם מוגבלות קבועה. 

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במבנים ציבוריים

פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע חובה להנגיש על מקום שמספק שירות לציבור. הנגשה זו צריכה להיות עבור כל סוגי המוגבלויות, והמבנים כוללים משרדי ממשלה, בתי עסק, מסעדות, פארקים, בתי ספר, בתי מלון, מופעים, בתי משפט וכל מבנה שמספק שירות לציבור. הרציונל מאחורי החוק הוא שאנשים בעלי מוגבלויות יוכלו לצרוך את השירותים באופן שוויוני לעומת שאר הציבור. את ההתאמות צריך לבצע בעל המבנה, לדוגמה, עסק שלא עומד בתנאי החוק לא יוכל לקבל רישיון עסק, כמו גם, אם אדם בעל מוגבלויות לא יוכל לקבל שירות במקום קמה לו עילת תביעה כנגד המקום. 

החוק גם קובע כי במבנים ציבוריים ישנים יש לבצע הנגשה מתאימה, לדוגמה של רמפה ייעודית, של שירותי נכים, של גישה שלא בדרך מדרגות, של מעלית או מעלון חיצוני ועוד. את ההתאמות יש לבצע על פי כללים ברורים של חוק הנגישות. 

לדוגמה, מבנה ציבורי שעד היום לא היה בשימוש וכעת מנגישים אותו, למשל כדי לבנות בו מסעדה, ואין בו גישה מלבד מדרגות, יהיה חייב לבצע הנגשה מתאימה למבנה. ההנגשה יכולה להיות באמצעות שביל ייעודי שיסלל למסעדה, מעלון, מעלית או דרך גישה. 

התקנות בשירותים ברשת

גם רשת האינטרנט היא כבר חלק בלתי נפרד מהחיים והיא מהווה פלטפורמה לניהול אורחות החיים כמעט בכל היבט. חובת ההנגשה תהיה תלויה בשירות אותו האתר מספק, במהות הגוף אשר מפעיל אותו ובסוגי הפורמטים בהם נעשה שימוש. על פי החוק אתרי אינטרנט חייבים להיות מונגשים ואותה הנגשה צריכה להיות עבור כבדי שמיעה, כבדי ראייה, אנשים עם מוגבלות מוטורית או קוגניטיבית ולמעשה – עבור כל סוגי המוגבלויות. 

ישנן דוגמאות רבות להנגשה, למשל, עבור כבדי שמיעה יש לכלול כתוביות לקטעי שמע או סרטונים, עבור עיוורים יש להטמיע תוכנה שמקריאה את המידע לרבות תיאור תמונות, אפשרות להפעיל כפתורים, לפתוח קבצים ועוד. 

כדאי לדעת שמי שלא יבצע את ההנגשה על פי החוק יהיה חשוף לקנס שיכול להגיע לסכום של 15,000 ₪ ולפיצוי כספי ללא הוכחת נזק בגובה 50,000 ₪. כמו כן, ישנם אתרים הפטורים מהחובה בחוק ויש לבחון נושא זה לעומק לפני שמבצעים או לא מבצעים את ההנגשה. 

עו"ד ראובן אשכנזי - מימוש זכויות נכים

עו"ד ראובן אשכנזי - מימוש זכויות נכים

עו"ד ראובן אשכנזי, מייסד המרכז לזכויות נכים בישראל. עורך דין ותיק עם ניסיון עשיר של למעלה מ- 15 שנה בהם הוא טיפל בתיקים ותביעות מסובכות בהצלחה רבה. עבודה מול אוכלוסיית הנכים מעניקה תחושת סיפוק שלא מורגשת בשום תחום או מקום אחר.

לפגישת ייעוץ חינם וללא התחייבות השאירו פרטים או התקשרו

או חייגו

053-3540601
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן