תפקידן של הוועדות הרפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי, הוא לקבוע, עבור כל אדם אשר הגיש תביעה, האם הוא סובל מנכות רפואית ומאובדן כושר שיזכו אותו בקבלת קצבה חודשית מביטוח לאומי.
התהליך מתחיל בהגשת תביעת נכות באופן עצמאי או על ידי עורך דין, אליה מצורפים מסמכים רפואיים שונים, המעידים על הבעיה הרפואית ממנה סובל המבוטח.
כך מתנהל דיון בוועדה הרפואית
הרופא מעיין במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה ובמקביל, מאפשר למבוטח להסביר במילותיו, מאיזו בעיה רפואית הוא סובל וכיצד היא משפיעה על חיי היומיום שלו. זה המקום להדגיש בפני הרופא את הקשיים המרכזיים שחווה המבוטח. בחלק מן המקרים, הוועדה כוללת גם בדיקה גופנית, המהווה כלי נוסף עבור הרופא, להבין מהו מצבו של התובע.
במקרה שבו מוגשת תביעת הנכות בשל מספר מחלות או ליקויים רפואיים שונים ולא בשל מחלה אחת בלבד, לא תתקיים, לרוב, ועדה רפואית אחת, אלא המוסד לביטוח לאומי ישלח אל המבוטח, הזמנה למספר וועדות רפואיות, על מנת לבחון את אחוזי הנכות ואובדן הכושר, בגין כל בעיה רפואית.
כך נקבעים אחוזי הנכות
בחלק מהמחלות, קיים סולם של אחוזי נכות העולה בהתאם לחומרת מצבו של המבוטח. כך למשל, אדם המגיש תביעה בשל מחלת הסוכרת, יקבל חמישה אחוזי נכות רפואית, אם הסוכרת מטופלת על ידי דיאטה בלבד, בעוד שאם הסוכרת מטופלת על ידי דיאטה ותרופות, אחוזי הנכות יקבעו בשיעור של עשרה אחוזים. כשהסוכרת מטופלת על ידי זריקות אינסולין, קובע ספר המבחנים כי המבוטח יקבל 40% נכות וכך הלאה.
זכותו של המבוטח להגיש ערר
יש להגיש את הערר תוך חודשיים מהמועד בו קיבל המבוטח הודעה כתובה בדבר החלטת הוועדה. החלטת הוועדה לעררים, היא סופית וניתן לערער עליה, לבית הדין לעבודה, אך ורק בשאלה משפטית.
