במציאות הקשה של מדינת ישראל, המאופיינת בפעולות איבה אינספור, אנשים רבים נפגעו ומוגדרים כנפגעי נפגעי פעולות איבה.
אוכלוסייה זו חווה קושי יומיומי, בשל פגיעות פיזיות או נפשיות, המשפיעות על כל תחומי החיים. אור זאת, זכאים נפגעי פעולות איבה להטבות שונות אשר נועדו להקל עליהם ועל בני משפחותיהם בחיי היומיום.
הזכאות להטבות השונות, נקבעת על פי שני חוקים עיקריים: חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה וחוק הנכים (תגמולים ושיקום). להלן מספר הטבות להם זכאים הנפגעים:
נפגעי פעולות איבה מקבלים סיוע מיד לאחר האירוע
הסיוע כולל ליווי של עובדים סוציאליים המתמחים בשיקום. תפקידם הוא לסייע לנפגעים, ולהדריכם בנוגע למימוש זכויותיהם השונות. העובדים הסוציאליים מעניקים לנפגעים הכוונה נפשית להתמודדות עם הטראומה, באמצעות שיחות והפנייה לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, בהתאם לצורך.
תחום נוסף בו מטפלים העובדים הסוציאליים, במסגרת הסיוע המיידי הזה, הוא טיפול בהחזר הוצאות לבני המשפחה של
הנפגעים. קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הנפגעים, יכולים לקבל החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות שונות, למשל: אובדן הכנסה של קרוב המשפחה, עקב אשפוז הנפגע ושהייה עמו בבית החולים, הוצאות לינה ונסיעות לקרובי משפחה אשר אינם גרים קרוב לבית החולים בו אושפז הנפגע וכיוצא בזה.
קבלת תגמול בתקופת הטיפול הרפואי
נפגעי פעולות איבה רשאים להגיש תביעה אל המוסד לביטוח לאומי, לשם קבלת תגמול כספי בעת הטיפול הרפואי. מטרתו של תגמול זה היא לפצות את הנפגע על אובדן הכנסה בתקופת הטיפול הרפואי שנאלץ לעבור עקב אירוע האיבה.
חשוב מאוד לציין כי על התביעה להיות מוגשת בתוך שנה מיום הפגיעה ויש לצרף אליה מסמכים שונים, לדוגמא: מסמכים רפואיים המעידים על קבלת טיפול רפואי ו/או טיפול נפשי בשל אירוע האיבה ואישור מתחנת המשטרה המקומית בה אירע האירוע. יצוין כי כאשר הפגיעה אירעה בשטחי יהודה ושומרון, יש לצרף אל התביעה, אישור מצה"ל.
הגשת תביעת נכות לביטוח לאומי
במקרים בהם הובילה הפגיעה לנכות, בין אם זמנית ובין אם קבועה, יכול הנפגע להגיש תביעת נכות אל המוסד לביטוח לאומי. אל התביעה יצרף הנפגע מסמכים רפואיים המעידים על מצבו: מהו האבחון הרפואי שלו, קרי, מאלו בעיות רפואיות הוא סובל בעקבות האירוע, בדיקות שנערכו לו ומהו הטיפול שהוא מקבל לבעיות השונות, היה והוא מקבל טיפול במועד הגשת התביעה.
לאחר הגשת התביעה, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי וזו תקבע האם קיימת לנפגע נכות ומהי חומרתה. קביעת הוועדה מבוססת על התיעוד הרפואי אשר הגיש הנפגע ועל המבחנים לקביעת דרגת נכות על פי הבעיה הרפואית. בוועדה הרפואית אליה מוזמן הנפגע, יושב רופא מומחה, אחד או יותר, אשר תחום התמחותו הוא בבעיה הרפואית ממנה סובל הנפגע.
חשוב להבין שאם הנפגע אינו מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית והוא סבור כי היא אינה הוגנת, הוא רשאי לערער על ההחלטה, בתוך חודשיים מן היום בו נתקבלה בכתב ההודעה על החלטת הוועדה. בערעור תדון הוועדה הרפואית העליונה והחלטתה בעניין אחוז הנכות של הנפגע היא סופית. ניתן לערער על החלטתה בשאלת חוק בלבד, אל בית הדין לעבודה.
יש לציין כי הנפגע יכול להגיש את התביעה לביטוח לאומי ואת הערעור באופן עצמאי, או בסיוע של קרוב משפחה, אך באפשרותו גם לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום, אשר יגיש עבורו את התביעה ובעת הצורך, את הערעור.
